גזר דין בתיק ת"פ 40951-09-10

כתב האישום

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו 22 עבירות של אי הגשת דו"חות, מתוכם 4  דוחות הוגשו באיחור, בניגוד לסעיף 117 (א) (6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 (להלן: "חוק מע"מ").

ע"פ עובדות כתב האישום, בין השנים 2005-2009 הנאשם עסק בענף עבודות פיתוח ובמועדים אלה נעברו העבירות.

2.         ביום 06.06.2011 הנאשם הודה בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, והורשע על פי הודאתו.

            ביום 09.10.2012 נשמעו הטיעונים לעונש. המאשימה הגישה טיעונים לעונש בכתב והודיעה כי במהלך הדיונים הנאשם הגיש 6 דוחות מושא כתב האישום.  לפיכך, נותרו 12 דוחות שלא הוגשו, כאשר  סך המס הגלום בהן עומד על סכום של 180,691 ש"ח (ערכי קרן).

בסיום הטיעונים לעונש, הודיעו הצדדים כי הם שוקלים אפשרות להגעה להסדר טיעון בנוגע לעונש.

3.         ביום 26.12.2012 הוגשה חוות דעתו של הממונה ולפיה הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות ללא מגבלות.

4.         ביום 06.01.13 הצדדים הודיעו כי הגיעו להסדר טיעון לעונש כדלקמן:

המאשימה תבקש להשית על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, שלא ירוצו בדרך של עבודות שירות, ומנגד באת כוח הנאשם תבקש להשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. כמו כן הוסכם שיוטל על הנאשם קנס כספי בסך של 50,000 ש"ח.

תמצית טיעוני הצדדים

5.         ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש טענה, כי השיקולים העיקריים אשר עמדו לנגד  המאשימה  בהגעה להסדר הטיעון, הינם נסיבות חייו של הנאשם (שיפורטו בהמשך) וכן העובדה שהנאשם סגר את תיק העוסק במע"מ ומשכך יהיה ניתן להפעיל כנגדו הליכי גבייה אזרחיים, לפרעון חובותיו לרשויות המס.

6.         ב"כ הנאשם ציין כי מעשיו של הנאשם מצויים אפוא במדרג הנמוך יחסית של עבירות מס. ב"כ הנאשם עמד על נסיבות חייו של הנאשם, לפיהן הינו בן 46 נשוי ואב ל-6 ילדים,  ללא עבר פלילי וזו המעידה הראשונה בחייו. ב"כ הנאשם תיאר את מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם לפיו הוא משתכר סכום של כ- 4,000 ש"ח  לחודש. לנאשם חובות בגינן נפתחו תיקים בהוצל"פ. ב"כ הנאשם עמד על כך שהטלת מאסר בפועל תגרום למצוקה במשפחתו של הנאשם שעה שתלויים בו 6 ילדים.

לנאשם ניתנה הזכות לומר את דבריו. הוא ציין כי מצבו הבריאותי אינו טוב, והוא נזקק למעקב רפואי. בשלב מסויים במהלך דבריו הנאשם התקשה להמשיך את דבריו. לאחר דיון שנערך בדלתיים סגורות הנאשם טען כי נקלע לתסבוכת כלכלית בעטיה הוא חייב כספים רבים, בין היתר, לשוק האפור.

דיון והכרעה

7.         בית משפט העליון עמד לא אחת על חומרת עבירות הכלכליות כך גם באשר לעבירות בהן הנאשם הודה: "למותר לחזור ולהדגיש חומרתן של העבירות הכלכליות מסוג אלו... ואת הצורך להעביר מסר ענישה מרתיע לגביהן נוכח תוצאותיהן ההרסניות למשק, לכלכלה, לחברה, ולערך השוויון בעמידה בנטל המס שהוא אבן יסוד במערכת אכיפת חוק תקינה (ראו רע"פ 3757/04 עומר זידאן נ' מ"י, [פורסם בנבו]).

אכן ההיבט הציבורי הוא השיקול העיקרי העומד בפני בית המשפט היושב בדין וההלכה הפסוקה היא שנסיבותיו האישיות של נאשם זה או אחר,  נסוגות אל מול השיקולים הציבוריים בשלב גזירת הדין.

אולם, הלכה פסוקה היא, כי משהגיעו בעלי הדין להסדר-טיעון יכבד בית-המשפט את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, אם מצא את שיקולי התביעה סבירים וכל עוד עונה ההסדר על האיזון הראוי בין האינטרסים והשיקולים. במקרה שלפני, שוכנעתי, כי השיקולים שעמדו בפני המאשימה בהיכנסה להסדר-הטיעון, הנם סבירים וראויים, ולפיכך החלטתי לכבד את הסדר-הטיעון.

גם הפסיקה הבחינה בין עבירות מס שעניינן השמטת מס מכוונת, שם על דרך הכלל המדיניות הרצויה תהא הטלת מאסר בפועל שלא ירוצה בעבודות שירות, לבין עבירות של אי הגשת דוחות.